מי אנחנו


 

האמצע של המיינסטרים

 

מיינסטרים זה ללכת על בטוח, להיות לגיטימי, להיות חלק מהרוב הקובע. להרגיש נוח.

המיינסטרים, למרות תדמיתו, מתפתח ואינו קופא על שמריו, הוא מחפש ומשקיע בלהתעדכן ולאמץ טרנדים, אלא שהוא מחפש את אלו שאינם מאיימים, לא יוצרים מהפכות – מחדש מן המוכר.

יש החוששים מהמיינסטרים, מפחדים לאבד את ההגדרה העצמית, להיות כמו כולם, לטבוע בהמון, אך אם חושבים על זה, טוב שיש מיינסטרים. רק הודות לו אפשר להבין מה הם שוליים, למה יש צורך באלטרנטיבה, ומה הן האפשרויות מעל ומתחת לקונסנזוס.

הקצה של התרבות העכשווית

 

התרבות העכשווית צומחת בשולי המיינסטרים. מבחינתה, הקיים הוא שחוק, מסורס ומשעמם. אנשיה הם יצרנים של תתי תרבות, בעלי אמירה יצירתית, אלטרנטיבית, אינטימית. נכון שלא תמיד המסר שלהם מובהק, ברור או צלול, לפעמים הוא מרגיז, לפעמים הוא מגרה בלי שנבין מדוע, לפעמים הוא בדיוק מה שאנחנו חושבים ולא נעז לומר, אך תמיד הוא מסע של חיפוש מרגש ומעורר, בעל אמירה, שואל שאלה.

 

אקספרימנטליזם כתפיסת עולם.

 

 

 


הדינמיקה בין המיינסטרים והתרבות העכשווית

 

בין המיינסטרים לבין התרבות העכשווית מתנהלת מערכת יחסים הדוקה של משיכה ודחייה. המיינסטרים מצידו מחפש להתחדש ולהתעדכן, השוליים מגרים אותו, הם מסתוריים ומסקרנים אבל הוא מפחד לקחת סיכון, מפחד מהשינוי, מפחד מהלא מוכר.

 

התרבות העכשווית מצידה מייצרת את האלטרנטיבה אבל בתוך תוכה רוצה השפעה, רוצה מנהיגות, רוצה הכרה, רוצה קהל מאמינים גדול. אבל קהל מאמינים גדול הופך למיינסטרים,מה שמאיים על הייחוד, על הזהות ועל המעמד. המיינסטרים ימהל אותה, ידלל אותה, יעגל את הפינות, יכבה אותה. משיכה ודחייה.